מסע בורגמן 2010: שלושת הימים האחרונים וסיכום המסע

תמונת Helio

טוב, הגענו לכתבה האחרונה בסדרה,בה אני אפרט את שלושת הימים האחרונים של המסע, ואסכם סיכום כללי על כל מה שהיה לנו פה.

ראשית כל, עליי להתנצל מול כל מי שעקב אחרינו במשך כל המסע והרגיש קצת "בלי אויר לנשימה" עם חוסר הדיווחים בימים האחרונים; ב-LEVICO TERME לא היה לנו אינטרנט במלון, וב-MESTRE נסענו ל-VENEZIA וחזרנו אחרי חצות הלילה, כשהיינו צריכים לקום ב-6:00 בשביל לצאת ב-7:30 לנמל ברוואנה. אך כאמור אפצה אתכם בכתבה מפורטת על כ הימים, עם תמונות וסרטונים, וסיכום של המסע.

זהו המפה המשולב של שלושת הימים. ביום ה-12 נסענו מ-MERANO ל-LEVICO TERME, ביום ה-13 מ-LEVICO TERME ל-MESTRE, וביום ה-14 מ-MESTRE לנמלרוואנה להמכלת האופנעים, ומשם באוטובוס לנמל התעופה ב-VERONA.

היום ה-12

היום ה-12 התחיל במרנו עם המתנה לגרר שייקח את האופנוע של יוסי יפרח ל-RAVENNA. כזכור, האופנוע עשה בעיות והתחמם ביום הקודם, ואחרי הרבה נסיונות לתקנו הגענו כולנו למסקנה שרק מוסך מורשה יוכל לעשות זאת ושעדיף שהוא יילקח לנמל ויוסי ואשתו ימשיכו את היומיים האחרונים איתנו, אחד במורכב על אופנוע אחר ואחד כנוסע ברכב הליווי.

עם הגעת הגרר ויציאת האופנוע, יצאנו לכיוון LEVICO TERME. דרך יפיפיה, עם מעבר ערים מאוד מעניין, בו מצאנו עיירה שקיימה חגיגת תערוכה של מכוניות, משאיות ואופנועים עתיקים. עצרנו שם לבקר בחגיגה, לראות ענתיקות, לשתות קפה ולנוח קצת.

אחרי שירדנו את מעבר ההרים, הגענו לאזור אגמים יפיפה, שם שוב עצרנו: חלק מהקבוצה הלכה להתרחץ באגם עם המקומיים והתיירים האחרים, חלק נשארו לשתות קפה ואחרים הלכו לפתח את מיומנויות הצילום שלהם (אתם תנחשו מה הם צילמו).

להלן מספר תמונות וסרטון של היום ה-12:

מתארגנים ליציאה תוך כדי שמחכים לגרר.

מכניסים את האופנוע של ג'ו לגרר.

עוזבים את MERANO.

תלת-אופן עתיק בתערוכה.

אופנוע TRIUMPH עתיק.

גם מכוניות ספורט היו שם.

וגם משאיות ישנות.

את סוף היום כבר עשינו ב-LEVICO TERME, כפר מעיינות טרמיות רפואיות מאוד יפה. מלון מאוד יפה, וערב סיכום לטיול עם השתתפות של כמעט כל המשתתפים.

להלן הסרטון המסכם את היום:

היום ה-13

יצאנו מ-LEVICO TERME בשעה 9:00 בבוקר. המטרה: העיירה MESTRE שליד VENEZIA. הדרך: עמק ה-GRAPPA (גידול הענבים) שבמחוז VENETTO. בדרך עברנו דרך CISMON DEL GRAPPA, עיירה ציורית קטנה מאוד יפה:

מבט על מעבר ההרים.

ומזווית אחרת....

נכנסים ל-CISMON DEL GRAPPA

הרחוב הראשי.

בניין העיריה.

וב-CISMON DEL GRAPPA, הפתעה ! דרור לוי, המוביל, ראה פתאום איזה דרך העולה למעלה ההר, והחליט לנסות לעלות אותו. אחרי מספר קילומטרים של דרך יפה וצפופה, הגענו למקום בעל מראה מדהים:

אגם יפיפה נפתח לעינינו.

כמה בתים זרוקים למעלה בפיסת גן-עדן.

מבט מלמעלה על האגם.

גשר תלוי על ערוץ הנחל שמזרים מים על האגם. אגב, האגם מלאכותי, נוצר על ידי שכר.

מבט מעל השכר על ערוץ המים הקטן שיוצא ממנו. אצלנו זה היה נחשב לנחל גדול.... אבל לא עם כמויות המים שיש להם.

משם המשכנו דרך BASSANO DEL GRAPPA ל-MESTRE, התמקמנו במלון, וקבענו שעה ליציאה ל-VENEZIA. אנשים התקלחו, חזרו ל-LOBBY של המלון, ויצאנו ל-VENEZIA, חלק הראשון באוטובוס מסחרי עד הנמל של MESTRE, וחלק השני באוטובוס הימי ל-VENEZIA.

ה-GONDOLIER לוקח זוג אוהבים לסיבוב.

הקנלים של העיר הצפה לא איבדו טיפה מקסמם מאז שהייתי שם לפני 10 שנים.

חזרנו הביתה למלון קצת אחרי חצות, והלכנו ישר לישון, כי ידענו כי למחרת מחכה לנו יום קשה: יום ההמכלה של הכלים והחזרה הביתה.

הסרטון המסכם את היום:

היום ה-14

לכאורה אין הרבה מה לספר על יום שכזה. יום של נסיעה ישירה מ-MESTRE ל-RAVENNA.

אבל היום התחיל קצת עקום. שניות אחרי היציאה 8 כלים נתקעו ברמזור (אני ביניהם) והלכו לאיבוד משאר הקבוצה. במירוץ להדביק את הקבוצה ולאחד את שתי הקבוצות שנוצרו, שני כלים נוספים נפרדו מהקבוצה השניה (זאת של 8 הכלים) כאשר הקבוצה ירדה מהאוטוסטרדה לכביש הצדדי עליו היינו אמורים לנסוע, והשניים לא הספיקו לתפוס את היציאה והמשיכו עלה.

בשלב מסוים סיכמנו טלפונית עם השניים שימשיכו באוטוסטרדה עד רוואנה, ובבדיקה עם הקבוצה הגדולה גילינו להפתעתנו שאיכשהו עקפנו אותם ואנחנו כ-20 דקות לפניהם. אז עצרנו בתחנת דלק וחיכינו עד שיגיעו, ונסענו ביחד לנמל. שם התחלנו עם עבודות ההמכלה, ובעזרת קודדינטות מה-GPS הצלחנו להביא את שני הבנים האבודים חזרה לעדר.

ההמכלה מתבצעת.

לאחר סיום ההמכלה, בשעה 16:00 יצאנו באוטובוס לכיוון VERONA. עצרנו מול VERONA העתיקה לכ-45 דקות, ומשם לשדה התעופה. בשעה 5:00 בבוקר נחתנו בישראל.

שערי VERONA העתיקה.

הסרטון האחרון של המסע:

סיכום המסע

אז מה היה לנו כאן? אני אנסה לחלק את הסיכום שלי בארבעה תחומים: רכיבה, טכנולוגיה, יחסי חוץ, וחברות. כל אחד מהחלקים הללו מראה פן אחר של המסע, כל אחד מהם פן שהוא חלק מתחום עניין שלי.

רכיבה

עברנו 3 מדינות, עם נופים שונים, מזג אויר שונה, ונופים די אחרים אחת מהשניה. עלינו וירדנו מעברי הרים מדהימים ומפורסמים בזכות יופיים בכל העולם: ה-Grossglockner, ה-Zuckspitze, מעבר ה-Silvretta (חלק מהקבוצה), מעבר Timmelsjoch, ועוד. עברנו בערים מדהימות, שמאות שנים עומדות שם ושומרות על המסורת הטירולי והבווארי, ערים בהם כל בית הוא ציור והאנשים, בין אלה המתלבשים באופן מסורתי ובין אלה המתלבשים כרגיל, הם כולם אנשים פשוטים ומסבירי פנים.

טכנולוגיה

כאן יצאתי קצת מאוכזב, כמעט בכל תחום:

א. אינטרנט במלונות: רוב המלונות באוסטריה ובאיטליה (להבדיל מהמלון הגרמני בגרמיש) נתנו שירותי אינטרנט (WIFI) גרועים ואיטיים, גבו כסף יקר עבורם, ואפשרו להירשם רק ביחידות של שעה אחת כל פעם. זה הפך את המשימה לעלות את הסרטונים לכתבות הללו לכמעט בלתי אפשרית. כמעט כל ערב נשארתי עד 2 בלילה עד שהצלחתי לעלות את הסרטונים ולכתוב את הכתבה.

ב. אינטרנט סלולארי: כאן האכזבה שלי היא מחברת סלקום, אשר לא התחשבה בעובדה שכבר נסעתי לחו"ל כ-100 פעמים והשתמשתי באינטרנט שלהם ואף פעם לא התלוננתי מהחשבון, ניסו להשיג אותי בטלפון וכשלא הצליחו פשוט סגרו לי את היכולת שלי להתחבר לאינטרנט דרך הסלולאר. בושה וחרפה. איך סוגרים שירות ללקוח שלפי ההיסטוריה שלו משתמש בשירות באופן קבוע ואף פעם לא התלונן על החיוב? האם אתם כל כך לוהטים למכור את החבילה של 700 שקל למי שממילא לא עובר את ה-400 שקל? האם זה כל הסיפור? בכל אופן, במקרים רבים הפרעתם לי בעבודתי, ואדרוש פיצוי על כך.

ג. משום מה, כל הזמן שהייתי על אדמה אוסטרית לא היתה לי בכלל קליטה סלולארית. שלושת החברות שהיו מופיעות בטלפון לא נתנו לי בכלל להתחבר לרשתות שלהם. מוזר? בהחלט, ואין לי הסבר לזה.

ד. GPS: בואו נחלק את זה בשני חלקים: הגורם האנושי והטכנולוגיה.

ראשית, גיליתי כי למרות כל ההדרכות שעברנו, וכל הבקשות מכולנו בארגון המסע שאנשים יכניסו את המלונות מראש ב-מועדפים ב-GPS, מעטים עשו זאת וגילינו שמעטים היו באמת מיומנים בתפעול של המכשירים השונים. האחרים פחדו מהם והסתבכו כל כך שהיו צריכים להשתמש בהם.

שנית, היום אני הולך לעשות יוצא מן הכלל לחוק שעשיתי לעצמי לאורך כל השנים הללו, הקשור לחלוקת שבחים למוצר או חברה שנותנת לי חסות. אני כבר הרבה שנים עובד גם עם IGO וגם עם MIO של חברת רונלייט, אבל אף פעם לא יצא לי להיות חלק בהובלת קבוצה בה חלק מהאנשים מחזיקים במכשירים עם IGO וחלק במכשירי MIO MOOV או MIO SPIRIT (אחד בלבד מהסוג הזה. אז הפעם יצא לי ההזדמנות להשוות את הביצועים בפועל של שתי המערכות כשהן מופעלות לא על ידי פריק כמוני, אלא על ידי אנשים רגילים.

נתחיל מה-MIO SPIRIT: היה לנו רק אדם אחד עם המכשיר הזה, והאדם הזה מאוד התקשה לבצע פעולות בסיסיות עם המכשיר. כל פעם שביקשנו הכנסת כתובת כלשהי הוא היה תמיד האחרון, לא הבין מה התוכנה רוצה ממנו, וגם אנחנו הסתבכנו לעזור לו. נוסף על כך, איזשהו גאון ב-MIO החליט להוציא את מסך ה-GPS STATUS מהתוכנה, כך שכאשר האיש הזה קצת התברבר ורצינו לבקש את הקורדינטות שלו לא היה לו בכלל איך לתת לנו אותן.

MIO MOOV: היו אצלנו משהו שנראה כמו שתי גירסאות של התוכנה. בכמה מכשירים, כשהיינו מבקשים כתובת בין השדות של הכתובת היה מופיע דגל של המדינה, בשביל שנוכל לבחור את המדינה ולנסוע בין מוצא בנדינה אחת ויעד במדינה אחרת. במכשירים אחרים, הדגל לא היה מופיע, והמפות של כל מדינה היו כאילו נפרדות. כל פעם שהמסלול שלנו היה חוצה גבולות, היו בעיות במכשירים הללו. אינני יודע את הסיבה להבדל הזה, אבל זה הפריע רק ברגעים הללו. בכל מצב אחר המכשירים היו מתפקדים היטב.

IGO: זה היה המכשיר איתו המשתתפים הרגישו הכי בטוחים. כאן ההצעה שלי היחידה היא שיגדילו את הפונט במספר מקומות, כמו מסך ה-GPS STATUS בשדות הקורדינטות (אני בעצמי נתתי מספר לא נכון למישהו כי בלבלתי בין הספרה 2 ל-7). אבל אין ספק, כל משימה שהטלנו על הקבוצה בהפעלת ה-GPS משתמשי IGO היו הראשונים שסיימו ועם האחוז הגדול ביותר של הצלחה.

המסקנה: אין לי ספק שב-MIO צריכים לעשות חושבים מחדש בכל הנושא של הממשק למשתמש של התוכנה שלהם. נושא הקורדינטות חשוב בטיולים כאלה וחייב להיות קל להפעלה, וכל התפעול של המכשירים חייב להיות יותר קל מאשר הוא היום. אבל בסה"כ ה-MOOV הוא פלטפורמת ניווט טובה וכמה שיפורים בממשק יעזרו לה להתגבר על המצבים שראיתי. לגבי, IGO, התוכנה הוכיחה את עצמה בכל רגע שהיא נדרשה.

יחסי חוץ

במשך מסע כזה פוגשים הרבה אנשים מקומיים. חלק מהם משתתפים במועדונים מקומיים דומים, חלקם רוכבים בכלים אחרים, וחלקם בכלל לא עלו אף פעם על אופנוע.

הדבר הראשון שבולט לעיין זו האחווה בין הרוכבים. מהסימנים בכביש ועד המפגשים בחניונים, הכל סימפטיה וחיוכים. פשוט תענוג לראות.

בכל הקבוצות של אנשים, אחרי ההפתעה הראשונית של איך האופנועים הצליחו להגיע מישראל לאירופה, תמיד התגובה היתה חיובית. אנשים באיטליה, באוסטריה, בגרמניה, וגם תיירים מארצות אחרות שמחו לראות ולדבר עם ישראלים, עודדו, והרגישו גאווה מלראות כזו קבוצה רוכבת במדינות אירופה.

התנהגות הקבוצה היתה רוב הזמן למופת, ואני מעריך שהיינו שגרירים טובים למדינת ישראל עבור כל מי שפגשנו בדרך. ובזה נשאר תודתי לכל חברי הקבוצה.

חברתי

כשקבוצה של 44 אנשים יוצאת לדרך, לא משנה אם מדובר במסע אופנועים או בטיול רגיל באוטובוס, תמיד ישנם מתחים או קונפליקטים של אינטרסים. גם אצלנו היו. וכמו בכל משפחה טובה ניסינו לפתור אותם, לפעמים ביותר הצלחה, לפעמים בפחות. אבל העיקר שהגענו לסוף המסע כולם בחתיכה אחת, וכקבוצה אחת.

לפני כשנה, אחרי הטיול לאילת, מישהי כתבה כתבה באחד ירחוני הרכב על "לעשות חברים חדשים אחרי גיל 40". זה באמת לא דבר מובן מאליו. אני יוצא מהמסע הזה בטוח שקיבלתי הזדמנות נדירה של משפחה נוספת חדשה. כמה שאנשי המועדון היו קרובים לליבי, היום הם עוד יותר. היכרתי שם אנשים מקסימים, בעלי אישיות מדהימה, אשר בעיקר משלימים אחד את השני ועושים את מה שנקרא מועדון בורגמן ישראל. אם כבר הייתי גאה להיות חלק מהמועדון הזה, היום עוד עוד הרבה יותר.

לסיכום

לפני הסיכום, עליי להתנצל מול מספר חברים למסע על עניין אחד: במשך המסע אני ניסיתי להגיע לכל זוג בקבוצה ולראיין אותם. אבל המסע נגמר ונשארו מספר אנשים שלא ראויינו: שמואל ולבנה בנדר, ג'קי ודינה אשר, דרור סנקביץ' ומשה אזוגי. כולם אנשים נפלאים לא פחות מכל אחד אחר, ורצה הגורל שדווקא הם לא יוסרטו. אני מתנצל בפניהם ומבטיח שבימים הקרובים, בהזדמנות הראשונה, אקח את עדותם ואפרסם בסרטון נפרד רק שלהם.

רכיבה אתגרית, נופים מרהיבים, עיירות ציוריות, מזג אויר הכולל 4 עונות ב-14 ימים, והחברים הכי טובים שאדם יכול  לאחל לעצמו... מה עוד יכולתי לבקש? אומרים שטיול כזה טוב כשהוא מסתיים עם טעם של עוד. לי הוא השאיר טעם כזה. ואני מקווה מאוד שבעוד שנתיים אני אהיה שם שוב.

אנא רשמו את תודתי למארגנים, קבוצה מופלאה שכללה את ג'קי חכים, יו"ר המועדון, דרור לוי, המוביל את הטיול, רני עובדיה, האחראי על הלוגיסטיקה, שמיל אפיאס הגזבר ואנוכי. תודה לכל אלה שיצאו למסע, ללא יוצא מן הכלל. הייתם אנשים מדהימים. תודה לחברת עופר אבניר אשר אפשרה את ארגון המסע. ותודה אחרונה לחברת GPS& MORE אשר נתנה את החסות העיתונאית אשר אפשרה לי להצטרף.

 

ליום האחד-עשר

__________________

אליו דיאמנט
מנהל האתר

תגובות

livne
תמונת livne
User offline. Last seen 5 שנים 17 שבועות ago. Offline
הצטרף: 30/06/2010
בעניין: מסע בורגמן 2010: שלושת ...

לצוות הטיול: אליו המדווח, ג'קי הגדול, רני הכל יכול, דרור לוי המתכנן, שמיל שעל הכספים!

כל הכבוד ויישר כח, מודים מקרב לב על הטיול היפה והמיוחד.  מעל לכל מודים על החברותא והרכיבה המאתגרת.

מקווים לטיולים שכאלה בארץ...ובחו"ל! 

מילים לא יוכלו להביע באופן אמיתי את התחושות איתן שבנו הביתה. על כן נותר רק להודות לצוות הנפלא שארגן, הוציא לפועל והוביל את הטיול בצורה מושלמת.

מודים

שולי ואבי ליבנה

באר- שבע

__________________

בברכת רכיבה בטוחה!

ליבנה, באר- שבע

אפשרויות לתצוגת תגובות

לאחר בחירה באפשרות התצוגה הרצויה, יש ללחוץ על "שמור הגדרות".